האספקט הויזואלי של הקריאה

במהלך הקריאה, תהליך זיהוי המילה מתחיל בעיבוד חזותי של התבנית האורתוגרפית של המילה. העיניים סורקות את התבנית הכתובה באמצעות ייצוב העיניים על המילה בזמן הסריקה (פיקסציה) והזזת עיניים מהירה לעבר המילה או השורה הבאה (תנועה סאקאדית). שתי תנועות העיניים, הפיקסציות והסקאדות, ממלאות תפקיד חיוני במרכוז תבנית המילה הנסרקת באזור הרגיש ביותר של העין- הפוביאה. זאת לצורך הגדלת הסיכוי שאותה מילה תזוהה באופן מיטבי.

ילדים הסובלים מקשיים ויזואליים בקריאה מתקשים בביצוע הפעולות האלו, במיוחד בעת מעבר משורה לשורה או בעת העתקה. לעתים הם מתמודדים גם עם מגוון קשיים נוספים, כגון: קושי בהתעלמות מהמסיחים הלא רלוונטיים בדף, קושי בזכירת מראה כללי של מילה, קושי בהתמקדות באות אחר אות בעת קריאת מילה שאינה מוכרת ובלבול בין אותיות שההבדל הוויזואלי ביניהן הוא קטן יחסית, כגון ח´ ו-ת´.

הקושי הזה בא לידי ביטוי משמעותי יותר, ככל שהטקסט עצמו מהווה אתגר ויזואלי וקוגניטיבי מורכב יותר. התוצאה המתקבלת: תחושה שהאותיות "מתחלפות" על הדף, איבוד המקום במעבר בין שורה לשורה, עייפות, תסכול וכו´.

כלומר, העיניים עצמן בריאות לחלוטין וחדות הראייה תקינה (" 6/6 "), אך עובדות אלה, כשלעצמן, אינן מספיקות לצורך מטלת קריאה מורכבת.

אצל חלק מהילדים, בעקבות המאמץ הרב שמושקע בקריאה, כלי הדם שמסביב אונת הראייה מתרחבים, מה שיכול להוביל במקרים קיצוניים למיגרנה.


חזרה